Bonjour Tristesse

הקטנה חטפה דלקת ריאות.  רשמית, באופן החלטי וגורף אני מתעבת את החורף. 
כן, היא בסדר, תודה.
אני מתגעגעת לבריזה המנשבת באחורי ברכי.

בעבודה גם כן, רוח נכאים.  שווי התיקים שלנו לא יציב בגלל המצב בשווקים, סיימנו את השנה במהפך שלילי עלוב. הקולגות עדיין בלחץ ואחוז מפתיע באבל או חולים.  כלומר, חולים מאד, בסרטן כלשהו.  או שקרובי משפחתם/ן בבית החולים.  אחת מזקנות השבט כבר דרשה בדיקת מזוזות.

בשבוע שעבר רציתי להתייעץ עם ראש הדסק הלטינו-אמריקאי.  היא בעלת שם משפחה של דיקטטור-עבר, שיער כהה, חלק ושופע, נעימה וקצת אסטרונאוטית.  יש לה עיניים קטנות ושחורות מאד, לא ניתן להבחין באישון.  לפני זמן מה ספרו לי שהיא חלתה בסרטן.  מבעד לדלת הזכוכית ראיתי אותה שפופה בכסאה, בוהה. שיער ראשה מדולל.  היא ענתה לי בחיוך רפה ונסתי ממשרדה.  רציתי לפנות לאחת הסטודנטיות לגבי נתונים נוספים ומצאתי אותן מסתופפות סביב הסטודנטית היפה, בעלת השם העברי שלא הכרתי לפני, זאת עם רעמת הבוטיצ'לי והגומות העמוקות והנמשים וכל החמוקיים.  אני קצת קראשינג עליה, למרות שהחלפנו אולי שני משפטים מתחילת השנה.  היא דמעה באופן כל כך חינני, זולגת מסנטרה ולחייה בוערות.  ברחתי מהחדר.  בהמשך היום נודע לי כי אחד העובדים האחרים בדסק הלטיני התייתם מאמו.  וכך המשיך השבוע.

לפחות פעם בשבוע אני נוסעת לי לקורס מטעם העבודה וקוראת וקוראת.  לא ממש מקשיבה בשיעור, מתרגלת פה ושם כל מיני חישובים, משתעממת.  הקריאה – או הבועתיות הנוצרת במהלכה – נופחת בי כוחות וסמי-השראה, רדומה, כמו עוררות לפני הבוקר.  ובמשך יומיים שהיתי בבית מלון, לבד בחדר.  פרסתי את מזרון היוגה מול המרפסת הצופה לים והתמתחתי בדממה.  היה קר וגשום, ביליתי עם חברים בבריכה הפנימית ובסאונה, אבל בעיקר קראתי וישנתי לבד במיטה גדולה. 

הגעתי מוקדם, לפני קבלת החדרים, וזכיתי בשיעור פילאטיס פרטי מכיוון שאף אורח/ת אחר/ת לא הצטרפו.  זה היה נהדר.  לפני ארוחת הערב שתינו יין מוזר, כתום, שהפך את כולנו. הוא אמור להיות מפולצן ויוקרתי, אך התוצאה שהושגה היתה קרובה לזו המתקבלת מערבוב יינות זולים בסדר ההפוך* והכל הפך למצחיק ומסובב.  נטשתי את החברים בנקודת זמן מוקדמת. חיטאתי את האמבטיה בחדר, כן אני יודעת, אני מפגרת.  שקעתי בתוכה מלא זמן והאזנתי לקרקוש צנרת המלון.  קמתי מוקדם מאד, מיובשת ודאובה.  שתיתי ליטרים של מים על המרפסת הקפואה והצלחתי לשמר תנוחות מבלי שאף ילדה תזדחל מתחתיי ותוכיח שהיא יותר גמישה, או מבלי ששום גבר יעיר לי "איזה תחת".  בהמשך היום כמה חברות וחברים העבירו לי סודות בסאונה ועל שפת הבריכה, כאילו שחלקנו לילה ויצרנו מרחב לפתיחות ושיתוף.  לא באמת מעניין אותי מי שוכב/ת עם מי ומחוץ לאיזו מסגרת.  תרמתי את חלקי בדימוי הקשבה פעילה, למרות שבינתיים שכחתי הכל. 

*יש כלל צרפתי שאני מאמינה בו בכל מאדי:
Blanc puis rouge, rien ne bouge.
Rouge puis blanc, tout fout le camp.
– לבן ואז אדום, כלום לא זז (כלומר הכל בסדר) / אדום ואז לבן, הכל מתחרבן (בתרגום חופשי). זה בערך כלל האצבע היחיד בחיי שאני קשובה אליו.  ככל הנראה זה בולשיט שקשור לטעימות יין, אבל זה עוזר לי לשרוד בקבוקים בכיף ולא לקום הפוכה למחרת.

Masako Kubo

מרג'ורי נפלה מהרדאר, אז רציתי לפרסם את התשובות שלה לשאלון שלי.
אם את קוראת פה, שתדעי שאת חסרה לי.  וגם המוזיקה שלך.

הספר האחרון שקראת? שירת הסירנה (אבל בפעם ה-20000)
איך היו קוראים לסרט/ספר המבוסס על חייך? בוא נחפש ממה לדאוג עכשיו
מי ראוי/ה לגלם אותך בסרט? הלנה בונהאם קרטר
ספר ילדים אהוב: כל מה שהיה (אולי) וכל מה שקרה (כמעט) לקרשינדו ולי, ספר הלילה הגדול, הטירה הנעה.
מה את לובשת? פיג'מה
מהי הבדידות מבחינתך? ערב ארוך מול המחשב
מתחביבייך: לקרוא
מתי לדעתך הזמן הכי מוקדם שסביר לשתות בו אלכוהול? 10:00
איזו שפה היית רוצה לדבר שוטף ותקין? רוסית
האם לבלות שעה וחצי בשיטוטי יוטיוב לגיטימי בעינייך? כן
סטייל אייקון? נשים מעניינות בתחבורה הציבורית
האם את אוהבת את הגוף שלך? כשאני רזה
הקלות הבלתי נסבלת של: רגשות האשם
מתנה שהיית רוצה לקבל ליום הולדת? מסאז' במקום טוב, תכשיטים יקרים עם פתק החלפה, גיפט קארד למעצבת אהובה
משהו שהיית מעדיפה לשכוח: משהו שעשיתי לשותפה שלי פעם
עם מי היית רוצה לצאת לארוחת ערב? נטע קובלנץ
משהו שתרצי להתנסות בו לפני יום מותך: לא לדאוג
חולשה שאת/ה מעריכ/ה בך או באחרים: non apologetic self-indulgence
מה אלוהים/סיינט פיטר/מלאך כלשהו יגיד לך בבוא יומך? עבדת כל כך קשה, עכשיו אפשר לא לדאוג יותר

מהר:
רובי וויליאמס / ג'סטין טימברלייק:
רובי.
עקבים / שטוח: עקבים.
תרגום / מקור: תרגום.
ארוחת בוקר / ערב: בוקר.
קומדיות אמריקאיות / צרפתיות: צרפתיות.
ספה / כורסה: ספה.
ים / מדבר: ים.
מדבר גובי / סהרה: גובי.
יוטיוב / פינטרסט: יוטיוב.
לשון הרע / שקט תעשייתי: לשון הרע.
להיתקע במעלית / בחניון: חניון.
צלילה / צניחה חופשית: צלילה.
עיניים / שפתיים: שפתיים.
שיער אפור / צבוע: אפור.
עצלנות / דחיינות: עצלנות.

לינק לשיר שהתנגן לאחרונה בראשך: