You will but you won't

לא כתבתי כחודש וחצי. לא פה – לא כתבתי במחברות שלי, את הספר שלי.
יש לי תירוצים כמו שיש לי רשימת מטלות זעירות בלתי נגמרת, אז החלטתי להניח לזה.
בוטום ליין, זו הפעם הראשונה מזה זמן רב שמחסום הכתיבה שלי נטוע בדברים חיוביים.
אני עדיין מתרגלת כתיבה יצירתית על בסיס קבוע, אבל זה לא ״הדבר״.
מהיכרותי את הנפש הפועלת, ברור לי שתוך זמן קצר זה יבער בי שוב.
זה גם עניין של חילופי עונות. בדוק.
מענייני דיומא: בלאק פריידי וגרורותיו.
אני צריכה לקנות מקלדת חדשה אבל התור בחנות הרתיע אותי. משום מה בחנות הספציפית הזו הנחות בלאק פריידי תקפות רק במקום, לא אונליין.
אקנה מקלדת בפעם אחרת. תמיד יהיו הנחות כלשהן.
נדמה לי שלא נכנסתי לחנות בגדים פיזית מאז 2016. או שמא 2015 בכלל?
אולי ניגשתי לקנות משהו לקטנה משהו או שובר מתנה עבור חברה, אבל לא מדדתי ובררתי והשתרכתי בתור.
קשה לי בחנויות קמעוניות. אני רוכשת אונליין וקולעת לרוב במידה ובאיכות.
מזמן החרמתי את זארה וחברותיה עקב פריטים דלי-איכות מסין עם תג מחיר מוגזם שנהרסו תוך כמה כביסות.  (קצת מתגעגעת לאורך של הג'ינסים והמכנסיים שם – הרשת היחידה שלא מאלצת אותי לכסח את המכפלת אצל החייט. ה-1.5 מטר וקצת שלי דורשים מלא תיקונים מייגעים.)אני גם לא טובה בפרטי "סטייטמנט" – משהו שהתנסיתי בו בתחילת שנות ה-20 לחיי כשמעגל החברים שלי הכיל ברובו גייז ופאייטים והייתי הבובה שלהם.
אז אני עמוק בתוך מראה האמא השחוקה בג'ינס בויפרנד וסוודרים עצומים ושיער פרוע (כך שלפחות קצה אחד שלי נראה כאילו עשה מלא סקס בלילה האחרון. סתאם).
אבל שתדעו: בתוכי יש קית' ריצ'ארדס שמת לפרוץ.  הו כן.

זה מזכיר לי שאלון מטומטם שמילאתי לפני חודש כטובה לחברה-של-חברה-ללימודים.
על רוב השאלות עניתי קית' ריצ'ארדס כי לא הבנתי איזה מידע אני אמורה לסחוט מעצמי.  זה לא היה מתוך רוע-לב אלא בגלל שהייתי צריכה לכתוב על דמויות מפתח בחיי או משהו מעין זה.
אז זה או קית' או The Fresh Prince.

אי לכך ובהתאם לזאת, אני מפברקת שאלון (כן, עוד פרפרזה מעייפת על ההוא של פרוסט) – שזמין כאן.
אם תענו ותרצו בזאת – אפרסם את תשובותיכן/ם.
להלן תשובותיי החלקיות:

הספר האחרון שקראת?
עדיין קוראת 'סווינג טיים' של זיידי סמית'.  סוף סוף התפניתי לקרוא אותה, טרם גמרתי בדעתי לגביה.
לפני כן – קריאה חוזרת ביומנה של אתי הילסום.איך היו קוראים לסרט/ספר המבוסס על חייך?
Hard Candyמי ראוי/ה לגלם אותך בסרט?
קית' ריצ'ארדס. סתם, הלוואי ובריג'יט לאנדי-פיין בקטע על שנות ההתבגרות, היא גורג'ס ומגלמת טומבויז בדיוק חינני.  נכון לעכשיו – לא יודעת.ספר ילדים אהוב:
כל הכרכים והקומיקס על משפחת החיות המוזרות בעמק המומינים.מה את לובשת?
ג'ינס שחור עם מכפלת קרועה, סוודר חאקי ענק ומתחתיו קימונו שחור ארוך, אוזניות, מגפי בוקרים. אמרתי לכן, בלאדי קית' ריצ'ארדס! 🙂

מהי הבדידות מבחינתך?
לא לענות לטלפון שמחייג ומחייג, רק להביט בו.  לכתוב כאן.  להגיע הביתה ולרצות לברוח ממנו.

מתחביבייך:
לקרוא, לכתוב, לישון, לרוץ, לבדוק רכיבי שמפו בגוגל, ליצור רשימות השמעה, לשבת בשמש, לבהות בשמש עד שאתעוור, לטייל בגוגל מפות, לרקוד עם הבת שלי.

מתי לדעתך הזמן הכי מוקדם שסביר לשתות בו אלכוהול?
שלוק יין בארוחת צהריים, 12:30-13:00 ככה.

איזו שפה היית רוצה לדבר שוטף ותקין?
נכון לעכשיו גרמנית, זו שפת האם שלי ואני כה גרועה בה.

האם לבלות שעה וחצי בשיטוטי יוטיוב לגיטימי בעינייך?
הייתי רוצה לומר שלא.

סטייל אייקון?
קית' ריצ'רדס.

האם את אוהבת את הגוף שלך?
הייתי רוצה לומר שכן.

הקלות הבלתי נסבלת של:
נפילות האנרגיה שלי. זה שיט.

מתנה שהיית רוצה לקבל ליום הולדת?
כרטיס טיסה למרוקו וכיסא איימס מקורי כי אני מפגרת על הדברים האלה.

משהו שהיית מעדיפה לשכוח:
כשטיילתי ברחבי אסיה עם חברה יצאנו לטרק עם שני בחורים סקנדינביים.  ערב אחד השתכרנו נורא ואיכשהו הם יצרו שלישיה בחדר הסמוך.  התלבטתי יותר מדי זמן על כמה היא תכעס עלי/תתבייש ממני למחרת.

מוטו לחייך:
אף אחד חוץ ממך לא יכול באמת לעזור לך.

עם מי היית רוצה לצאת לארוחת ערב?
וואו, עם מלא.  אקטלג להלן –
מהמפורסמים: ג'יין גודאול, ת'ור היירדאל, לאונרד כהן, ריי קוואקובו, יוג'י ימאמוטו, ז'ול ורן, מקסימה מלכת הולנד, אגאת'ה כריסטי וטובה יאנסון כמובן.
לא-מפורסמים: מישהי שעבדתי איתה לפני 4 שנים ואבד ביננו הקשר.
דמויות פיקטיביות: פיליאס פוג וז'אן פספרטו, בת הים הקטנה, מומינאמא (היא תבשל עבורי ואז תכסה אותי בשמיכה מלאה מחטי אורן ואשן חורף שלם).

משהו שתרצי להתנסות בו לפני יום מותך:
איוואסקה.
רגע, ושטיפת מעיים מבחירה (קולון הידרותרפיה).

חולשה שאת מעריכה בך או באחרים:
התרגשות אותנטית בקלות עד דמעות – באחרים.

מה אלוהים/סיינט פיטר/מלאך כלשהו יגיד לך בבוא יומך?
חבל, אמרו לך שאני קיים.  את לא חכמה כמו שחשבת.


מהר:
רובי וויליאמס /  ג'סטין טימברלייק: רובי.
עקבים / שטוח: שטוח.
תרגום / מקור: מקור.
ארוחת בוקר / ערב: בוקר.
קומדיות אמריקאיות/צרפתיות: צרפתיות.
ספה / כורסה: כורסה.
ים / מדבר: מדבר.
מדבר גובי / סהרה: גובי.
יוטיוב / פינטרסט: פינטרסט.
לשון הרע / שקט תעשייתי: שקט.
להיתקע במעלית / בחניון: חניון.
צלילה / צניחה חופשית: צניחה חופשית.
עיניים / שפתיים: עיניים.
שיער אפור / צבוע: אפור.
עצלנות / דחיינות: דחיינות.לינק לשיר שהתנגן לאחרונה בראשך:

השאלון זמין פה
.
אה, שיט. עשיתי גוגל ומסתבר שכבר יש סרט בשם Hard Candy והוא על פדופיליה ושאר מרעין בישין.

 

21 תגובות בנושא ״You will but you won't"

    1. מה הבעיה, הנה אפתור לך: חייתי באיזור בחלק מילדותי.

      לגבי הזוג "המוחמץ" הייתי אמביוולנטית בפוסט, בכוונה. 
      בסוף נכנסתי לחדר, שלפתי אותה משם וסחבתי אותה למקלחת.
      המשך המסלול היה אפוף ברגשות כבדים מאד. בסוף הטרק נפרדנו ומאז אנחנו מתראות לעיתים רחוקות באירועים של חברים משותפים.

      אהבתי

  1. אה. המ. מי זו קית’…? זה בטח היה פוסט מגניב אם הייתי מבינה ממנו יותר. אוף. חבל. 
    לגבי קניות – העיקר שיש לך בגדים. לי אין הרבה בגדים. או שיש לי מספיק בגדים אבל לא מספיק כדי להחליף בתדירות שפולטת עלי. 
    לגבי השאלון – יש לי תשובות משלי.
    לגבי המחסום – נראה לי שכתבתי הכי טוב כשהייתי לא_היקיקומורי. צריך לחזור לראש של ילדה עם חברים דמיוניים, ואז רק לכתוב אותם במקום לדבר איתם. גם לי מתחשק להוציא ספר! יש לי סיפור מותחל מהתקופה שהייתי ל"ה ואני לא בטוחה שאני אצליח להמשיך אותו כמו שצריך עכשיו! מצד אחד זה אוף ומצד שני טוב לי עכשיו ומצויין ולא מוכנה בשום אופן לחזור לשם. אולי אפשר להעמיד פנים כמו שק.צטניק לבש את הבגדים האלה ויצא להתבודד בהרים. אמאל’ה.
    וויל סמית’ אחלה. 3>

    אהבתי

    1. קית’ ריצארדס אהוב לבי.
      למשל: <a href=https://youtu.be/a1ObhEIEj98https://youtu.be/a1ObhEIEj98</div>

      את צודקת, גם אצלי אין כתיבה מבלי להיכנס לראש הקדמוני של הילדות. 
      אבל אצלי התמודדות עם מחסומים קשורה רק להמון עבודה מאומצת – כתיבה ועוד כתיבה גם כשקשה וכשאני עייפה.  זה פחות קשור להשראה או למזג הרוח. רק למאמץ.

      אהבתי

  2. אני גם הייתי בתקופה הזו של רק הזמנות אונליין כי כמוך אני שונאת חנויות פיסיות. זה עבר לי כשהתחלתי עבודה וכבר לא יהיה שירות דואר לעצלנים וגם גיליתי שברוב הדברים h&m סוגר לי את הפינה. אין לי אתגר גובה, אבל יש לי – אני אצטט את חנוך לוין "ישבן גדול – זו הצרה שלי!".
    בואי, צאי מזה, אל תקברי את עצמך תחת סחבות אמא. מגיע לך יותר. את צעירה. אגב, אם בא לך משהו מיוחד – יש דברים מהממים בetsy.

    אהבתי

    1. אבל שירות דואר לעצלניות אפילו יותר טוב מלחם פרוס!
      אל דאגה, מאז ההריון יש פה גףם ישבן, גם ציצי אסימטרי ועוד מלא "מאפיינים". עוד סיבה לכך שאני נמנעת מחדרי מדידות בחנויות. הייתי פעם-פעמיים אחרי הלידה וזה היה mind-fuck רציני, לעמוד מול כל המראות עם הגוף הזר הזה.
      אני לא מוזנחת-מוזנחת, נראה לי. יותר לכיוון הרישול המכוון.זה פחות עובד כשזה מכוון, אבל עדיין. 
      ומתה על אטסי! מדי פעם אני קונה שם משהו בשבילי או בגדים קוליים לקטנה (ג’ רוצה להחריג אותי מהפייפאל על כך. מלא כסף על פיסות בד זעירות). נראה לי שבפוסט הראשון בבלוג התוודיתי על זוג סנדלים שרכשתי שם.

      אהבתי

  3. פעם פעם היה מדור כזה בעיתון, נדמה לי בסופש של מעריב, שהיה מציג שאלון כזה או דומה לאישיות סלבית כלשהי. זה היה מאוד מעניין לגלות דברים כאלה על אנשים (אישית אני זוכרת את ענבל פרלמוטר ז"ל, הסולנית של המכשפות). קראתי את ’שיניים לבנות’ של זיידי סמית, וחשבתי שהיא טובה, אבל קצת נרתעתי מהבאז סביבה. היא לא עד כדי כך טובה. אבל אולי אנסה עוד ספר אחד שלה. 
    מלכת הולנד? באמת? לארוחת ערב? הממממ. למה?
    וכמי שהנכדה בת החמש וחצי שלה אמרה לה ’את לא כל כך חכמה כמו שאת חושבת’ ממש אתמול, אני תוהה מה באמת תגיד לי אלוהים כשתתגלה לי (בבוא יומי, או אולי לפני?) 

    אהבתי

    1. מקסימה מלכת הולנד היא טיפוס מעניין. היא בכלל ארגנטינאית (אמנם "מאצולת" ארגנטינה אבל עדיין) כלכלנית בהשכלתה ובעלת היסטוריית תעסוקה מכובדת מאד. היא נראית נחמדה ומעניינת ואשת שיחה של פרצי צחוק רועמים. אז כן, היא בהחלט ברשימה.

      זיידי סמית’ – אני אוהבת את הרעיון שלה. יש בה תבונה מיוחדת והתנסחויות שנוגעות ונשארות עמוק בבטן. אבל הספרים שלה לא זורמים לי כמו שהייתי רוצה/מצפה.  

      באיזה הקשר הנכדונת אמרה זאת? זה קורע בעיני 🙂 

      אהבתי

  4. בבקשה תכתבי כאן מה חשבת על סווינג טיים כאשר תסיימי לקרוא. הכריכה שלו תמיד מפתה אותי (כמו כל הכריכות של סדרת ספרות יפה של מודן…) ואם כי לא ממש קרץ לי התקציר, שמעתי על הספר דברים טובים ואני מתלבטת האם להשקיע בו זמן.

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s